• Lana Shvartzman

חופש

Updated: Aug 15, 2019

יוון הפכה להיות מסורת קיץ בשבילנו ואחרי שלא מיצינו את לפקדה שנה שעברה, החלטנו לטוס לשם שוב השנה. בעודי יושבת על החוף ובוהה במים בצבעי ספיר וברקת, חשבתי פתאום שלמילים חופש וחיפוש יש אותו שורש, ח-פ-ש.

אולי זה לא מקרי, אולי כדי לעשות חיפוש, במיוחד פנימי, צריך חופש, זמן ושקט מסביב.

ביהדות, ככה קראתי פעם, אחת הסיבות לשבות מכל מלאכה ביום השביעי היא כדי לחשוב. ומה מיוחד כל כך בלחשוב בעצם? הרי אנחנו עושים את זה כל הזמן, בכל מקום, עשרות אלפי מחשבות ביום. מה שונה כל כך בלחשוב בחופשה?

ניסיתן פעם לפתור בעיה במתמטיקה או סתם איזו בעיה וזה לא הלך? ודווקא אחרי שעזבתן את הבעיה, נחתן וחזרתן אליה אחר כך, הפיתרון כאילו צץ מעצמו מול העיניים? זה בגלל שלמח שלנו יש יכולת לחשוב בצורה יצירתית כשנחים מכל מלאכה ומנקים את אינסוף הגירויים שמפגיזים אותנו ביומיום, במיוחד בתקופה שלנו עם הסמארטפונים והמדיה החברתית.

אז כל כמה זמן, אני לוקחת הפוגה כדי לחשוב, לשמוע את עצמי בלי רעש מסביב. בלפקדה על החול, קצב הנשימה מסתנכרן עם הגלים ואחרי כמה דקות של בהיה במים אני נזכרת בפיגמנטים מנצנצים בדיוק בצבעים של המים ששוכבים אצלי בסטודיו כבר יותר מדיי זמן בלי שימוש. כוכבית לעצמי, כשאחזור, ליצור לוק Crystal clear waters, ככה אקרא לו. ההרגשה של רעיון חדש מתעורר היא כמעט מוחשית ברגע כזה.

ואלה ההמלצות שלי לחופשה בגן העדן לפקדה

לאי אפשר להגיע בטיסה ישירה מישראל, אבל מהבדיקה שלנו תאריכי החזרה היו מוגבלים, כך שמי שחפץ בחופשה ארוכה יותר משבוע (מומלץ מאוד), כדאי להגיע בדרך אחרת. אנחנו טסנו לאתונה ומשם נהגנו כ-5 שעות ללפקדה. זה קצת כמו לנחות בתל אביב וישר לנסוע לאילת, אבל זה כל כך שווה את השהייה הממושכת שהחלטנו ללכת על זה. פלוס הדרך ממש יפה ובכל מקרה כדאי לשכור רכב כדי לראות את כל מה שיש לאי להציע.

הבית שלנו לשבוע וחצי הבאים היה מלון Crystal Waters , שממוקם בצד המזרחי של האי. המלון קיים שנתיים ועדיין נמצא בהרצה, כך שפה ושם עדיין אפשר להבחין באנשי מקצוע מטייחים ושותלים גינות, אבל זה זניח אל מול המלון היפייפה שעוצב להתמזג עם הטבע שמסביב ולענות על כל הצרכים של הנופשים. פלוס המחירים עדיין נוחים יחסית. החלטנו להתפנק והזמנו חדר עם בריכה פרטית. למרות שבילינו את הימים בחופים, לסיים את היום בבריכה הקרירה עם כוס בירה או יין ביד, היה נפלא.

עוד אחת מנפלאות המלון התגלתה במקרה בלילה, אחרי שאכלנו קצת יותר מדיי בטברנה והחלטנו לטייל לפני שהולכים לישון. מאחורי המלון עומד הר ואליו שמנו פעמינו. כשהתרחקנו קצת והשביל הפך להיות חשוך לגמרי, הרמתי את הראש וראיתי מיליון כוכבים. לא ראיתי מחזה כזה אפילו במכתש רמון בלילה. בחושך, אפשר היה להבחין בשביל החלב וממש להרגיש את הצורה המעגלית של השמיים מעלינו. הרגשתי פליאה ויראת כבוד כל כך גדולה להיות חלק מכל זה שהתחלתי לבכות. ודים כבר רגיל אליי, אבל בשלב מסויים ההתייפחויות כנראה היו מספיק קולניות כדי שהוא יחשוש שמישהו ירוץ מהבית השכן לעצור אותו בחשד לרצח לאור ירח :) כמה חבל שלא הייתה לי דרך לצלם את השמיים.

לפקדה מוקפת בחופים יפיפיים מכל הכיוונים. בחרנו להשתכן בצד המזרחי כיון שהחוף האהוב עלינו עוד משנה שעברה ממוקם שם ונקרא Desimi. החוף פחות פופולרי בקרב תיירים, מה שמבטיח חוויה רגועה במיוחד. יש שתי טברנות על החוף, ככה שלא צריך לנסוע לשום מקום בצהריים והחוף מלא בעצים נמוכים שנותנים צל מהשמש הקופחת לאורך כל היום. החוף הוא למעשה מפרץ שממוקם בין שני הרים ירוקים וגולת הכותרת שלו היא כמובן המים השקופים בחמישים גוונים של ירוק. החוף מלא אבנים קטנות כך שכדאי להתאבזר בנעלי ים שנמכרים שם בכל מקום. על פדיקור ומניקור אפשר לוותר מראש, האבנים שורטות את הציפורניים והמלח שבמים מפרק את הלק כבר אחרי הטבילה הראשונה.

באחד הימים שכרנו סירת מנוע בחוף והפלגנו לאורך ההרים והאיים שסביב Desimi. זאת הייתה עוד חוויה מעלפת. זרקנו עוגן בתוך כל מיני גוונים של כחול וירוק, ושחינו, לבד. מאזורים אחרים באי יוצאות הפלגות לתיירים, על ספינות עמוסות ומוזיקה חזקה במיוחד. על התענוג הזה ויתרנו, אבל שנה שעברה הצטרפנו להפלגה על ה-Odysseia שנראית כמו ספינת פירטים והרב חובל שלה הוא אכן קצת פירט שחי ונושם את הים, מספר למפליגים את סיפורי המיתולוגיה המקומיים, משקה אותם אוזו ורוקד לצלילי מוזיקה יוונית יחד עם כולם. ממליצה מאוד, חוויה אותנטית והעצירות בחופים המרהיבים בלתי נשכחות. בין היתר האי הפרטי של דמיטרי ריבולובלב, אוליגרך רוסי שרכש את האי ממשפחת אונסיס.

בחלק מהימים השארנו את Desimi מאחור ונסענו לעבר חופים עוצרי נשימה אחרים. Kavalikefta הוא אחד מהם. החוף פראי למדיי וקשה לתפוס אותו ביום רגוע, כך שלהתרחץ שם זו לא כל כך אופציה. אבל הייתי חייבת לראות אותו שוב, הנשימה נעתקת מול צבעי התורכיז הבלתי רגילים והעוצמות של המים שניתחים על הסלעים השחורים שעומדים על קו החוף.

עוד חוף שלא יכולנו לוותר עליו גם הפעם, נקרא Porto Katsiki. המים חלביים הודות לגיר שנשטף מהאבנים וההרגשה היא ששוחים בתוך חלב בצבע תורכיז. החוף מוקף בצוק והקרקע מלאה אבנים לבנות.

יש עוד לא מעט חופים מרהיבים בלפקדה, למשל Agiofili, Egremnoi ו-Vassiliki שהוא חוף חולי, אבל הפעם החלטנו להתמקד בחופים שהכי אהבנו שנה שעברה והם אלה שכיוונתי עליהם את הזרקור בפוסט הזה.

המלצה אחרונה שאי אפשר בלעדיה, אוכל. דגים (שהדייגים המקומיים דגו באותו יום), צדפות (כנ"ל), שמן זית מזיתי קלמטה, עלי בזיליקום בגודל כף יד של זכר בוגר, גבינת פטה יוונית (מהמקום בו העזים חולקות את המרפסת עם בעליהן), ירקות ממולאים (גמיסטה), יוגורט לא מופחת שומן (כי זה הכי בריא ולא מהונדס), דבש מקומי וביצים (מהמקום שבו התרנגולות מסתובבות חופשי בגינה) ומקום אחד שיודע להכין את כל אלה הכי טוב, טברנה O Minas. כל אלה וקצת אוזו יעשו לכם מאוד נעים בבטן ובראש.

יאסאס!

134 views